בינה מלאכותית בענן: למה 2025 צפויה להיות שנה קשה ל-CISO?

בעידן של התקפות חכמות ונתונים מבוזרים, מנהלי אבטחת מידע נדרשים לאמץ אסטרטגיות מתקדמות כדי להישאר צעד אחד לפני איומי הסייבר

כתב אורח
7.1.25

תמונה: dreamstime

מאת: גיא חורש

העולם של אבטחת ענן משתנה במהירות ומנהלי אבטחת מידע (CISOs) מוצאים את עצמם מתמודדים עם סביבה מורכבת. הכניסה של טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצר מפגש עם תשתיות ענן ואבטחת סייבר ומביאה הזדמנויות יוצאות דופן לצד אתגרים עצומים. עם מה יתמודדו השנה ה-CISOs בארגונים? הנה האתגרים הבולטים לשנת 2025.

AI מעצים את איומי הסייבר

הבינה המלאכותית יוצרת חרב פיפיות בתחום אבטחת המידע – מה שבעבר נחשב לסיכון תיאורטי הפך לאיום מוחשי. פושעי סייבר מנצלים את הבינה המלאכותית כדי ליצור וקטורי תקיפה מתקדמים שמסוגלים להתגבר על מנגנוני הגנה מסורתיים. אלגוריתמים של למידת מכונה מאפשרים כעת לייצר הודעות phishing משכנעות במיוחד, לפתח נוזקות פולימורפיות שמשתנות כל הזמן כדי לחמוק מזיהוי ולאתר פרצות אבטחה בדיוק חסר תקדים.

מודל האבטחה המסורתי, המבוסס על היקפים ברורים, הפך למיושן. איומים מודרניים המונעים על ידי AI מסוגלים לחדור רשתות בדיוק כירורגי, ולנצל פרצות שיכולות להישאר בלתי מזוהות במשך חודשים. מערכות אלו מסוגלות לחזות נקודות חדירה פוטנציאליות, לדמות תרחישי הנדסה חברתית מורכבים ולבנות אסטרטגיות תקיפה מותאמות אישית שמכוונות לנקודות חולשה ספציפיות בארגון.

יתר על כן, קצב התקיפות המבוססות AI הולך וגובר. בעוד שפורצי סייבר אנושיים עשויים להזדקק לשעות או ימים לתכנון התקפה מתוחכמת, בינה מלאכותית יכולה לייצר ולבצע תוכניות חדירה מורכבות בתוך דקות. הקצב המואץ הזה מחייב מנגנוני הגנה דינמיים ואינטליגנטיים באותה מידה.

מציאות חדשה של IAM

ככל שסביבות הענן הופכות למסובכות יותר, ניהול זהויות והרשאות (IAM) עובר מבעיה טכנית לאתגר אסטרטגי. שילוב שירותי AI הגדיל משמעותית את מורכבות ניהול ההרשאות, מה שמחייב את ה-CISO  להטמיע מסגרות אבטחה רב-ממדיות שחורגות מעבר לשיטות האימות המסורתיות.

עקרון המינימום הנדרש (Least Privilege) דורש כיום הערכה דינמית ומתמשכת. פתרונות IAM המבוססים על AI אינם מסתפקים באימות משתמשים בלבד, אלא בוחנים ומעריכים באופן רציף את התנהגותם, את הסיכון הקונטקסטואלי ואת החריגות הפוטנציאליות. על כן יש להשתמש במודלים מתקדמים של למידת מכונה, המסוגלים להבחין בין פעולות משתמש לגיטימיות לבין ניסיונות חדירה בזמן אמת.

מערכות אלו נדרשות לנתח מגוון רחב של אותות קונטקסטואליים: מיקום המשתמש, מאפייני המכשיר, זמן הגישה, דפוסי התנהגות היסטוריים ואפילו ניואנסים עדינים בסגנון האינטראקציה. באמצעות יצירת פרופיל משתמש דינמי ומקיף, ארגונים יכולים לפתח מנגנוני בקרת גישה חכמים וגמישים שמגיבים לסיכונים בתוך אלפיות השנייה.

Gen-AI מטשטשת סיכונים

כלי בינה מלאכותית גנרטיבית טשטשו את הקווים בין נכסי אבטחה פוטנציאליים לסיכונים. כיום, ארגונים מתמודדים עם סיכונים משמעותיים של חשיפת מידע רגיש בפלטפורמות AI ציבוריות. עובדים שמשתמשים בבינה מלאכותית גנרטיבית למשימות כמו יצירת קוד, יצירת תוכן או ניתוח נתונים עלולים, מבלי לדעת, להדליף מידע או להכניס פרצות אבטחה לא מכוונות.

האתגר אינו מוגבל רק להגנת נתונים. על ה-CISO לפתח מסגרות מקיפות שינחו את השימוש האחראי בבינה מלאכותית, להטמיע מנגנוני מניעת אובדן נתונים (DLP) חזקים וליצור מדיניות ארגונית ברורה שתאזן בין חדשנות טכנולוגית לבין פרוטוקולי אבטחה מחמירים.

גישה זו דורשת רב-ממדיות: שליטה טכנית, הכשרת עובדים, ניטור מתמיד ויישום מסגרות מדיניות דינמיות שיוכלו להתעדכן במהירות בהתאם לקצב ההתפתחות הטכנולוגית.

התפתחות ארכיטקטורת  Zero Trust

בעידן הענן והבינה המלאכותית, ה-CISOs מאמצים גישה מתקדמת לאבטחת סייבר על ידי הטמעת ארכיטקטורת אפס אמון, במטרה להתמודד עם אתגרי האבטחה המורכבים של סביבות אלו. גישה זו כוללת:

אימות מתמשך
שיטות אימות חד-פעמיות כבר אינן מספיקות. אימות מתמשך מנתח נתונים בזמן אמת, כמו התנהגות המשתמש ומיקום גיאוגרפי, כדי להבטיח גישה מאובטחת לאורך כל השימוש.

ניתוחי התנהגות
שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי דפוסי התנהגות מאפשר לאתר חריגות המעידות על סיכונים פוטנציאליים, כמו פריצה לחשבון או איום פנימי.

הערכת סיכונים בזמן אמת
בעזרת בינה מלאכותית מערכות אבטחה מעריכות באופן דינמי גורמי סיכון ומשתנות בהתאם, כדי לאפשר גישה מבוקרת ולמנוע איומים.

מיקרו-סגמנטציה
חלוקת רשתות למקטעים מבודדים מגבילה תנועה לרוחב ומצמצמת את נזקי הפריצה. AI מסייע בזיהוי וחיזוק נקודות קריטיות.

יישום עקרונות אלו מספק שכבת אבטחה גמישה, המותאמת למציאות הדינמית העכשווית. גישה זו מאפשרת לארגונים לשמור על שליטה בכל המערכות, גם כשמדובר בתשתיות מבוזרות ומורכבות. מעבר לכך, היא משפרת את יכולת התגובה לאיומים משתנים בזמן אמת, תוך שמירה על חוויית משתמש חלקה ומאובטחת. המיקוד בעקרונות כמו אימות מתמשך, ניתוחי התנהגות, והערכת סיכונים דינמית, מבטיח שהמערכות לא רק עמידות בפני פריצות, אלא גם ערוכות להתמודד עם איומים עתידיים בצורה אופטימלית.

תמונה: dreamstime

לנווט ברגולציה

עם התקדמות טכנולוגיות הבינה המלאכותית בקצב מסחרר, גופים רגולטוריים ברחבי העולם מפתחים מסגרות ממשל מקיפות. הנוף הרגולטורי המתהווה דורש יותר מציות טכני בלבד – הוא מחייב גישה הוליסטית לממשל AI הכוללת התייחסות לשיקולים אתיים, שקיפות ואחריות.

הדרישות המרכזיות לתאימות כוללות:

– פיתוח מדיניות שימוש מקיפה ב-AI
– יישום תהליכי קבלת החלטות שקופים למערכות מונעות AI
– יצירת תיעוד מפורט של מערכות מבוססות  AI
– הבטחת הוגנות ומניעת הטיות פוטנציאליות באלגוריתמים
– שמירה על תיעוד מחמיר של אימון, הטמעה וניטור של מודלים

האתגר הרגולטורי אינו מסתכם בהימנעות מעונשים, אלא בבניית אמון ארגוני והצגת מנהיגות טכנולוגית אחראית. ארגונים נדרשים להוכיח שהם מסוגלים לנצל את כוחו של AI תוך שמירה על סטנדרטים מחמירים של אתיקה ואבטחה.

לאמץ את הבינה כשכבת הגנה חכמה

אבטחת ענן עברה מבניית חומות בלתי חדירות ליצירת מערכות אינטליגנטיות ואדפטיביות. על מנהלי האבטחה לאמץ גישה הוליסטית שמשלבת טכנולוגיות מתקדמות, ממשל אסטרטגי ולמידה מתמשכת.

עתיד אבטחת המידע תלוי ביכולתנו לנצל את הבינה המלאכותית לא ככלי עצמאי, אלא כשכבת הגנה חכמה ודינמית שמתפתחת בזמן אמת בהתאם לאיומים מתעוררים. הצלחה במציאות מחייבת חזון אסטרטגי, יכולת הסתגלות וגישה פרואקטיבית להבנת סיכונים והתמודדות עמם.

כשהבינה המלאכותית ממשיכה לעצב מחדש את נוף האבטחה, ארגונים שיידעו לאזן בין חדשנות לבין פרקטיקות אבטחה חזקות יבלטו כמובילים אמיתיים בעידן הדיגיטלי. עבור ה-CISO המסר ברור: לאמץ  AI לא מתוך חשש, אלא מתוך אינטליגנציה אסטרטגית ומחויבות בלתי מתפשרת למצוינות באבטחה.

הכותב הוא מהנדס פרה-סייל בבינת תקשורת מחשבים

משרות פתוחות

אולי פיספסת

קטגוריות

זה המקום להכיר את החברות, המשרדים וכל מי שעושה את ההייטק בישראל (ויש גם מלא משרות פתוחות!) #תוכן מקודם