ההשקעות בתשתיות AI עומדות לשבור שיאים ולהגיע ל-3 טריליון דולר בכל שנה
מחקר חדש טוען שההשקעות בתחום עד 2030 יגיעו לסכום שווה ערך ל-2% מהתמ"ג השנתי של ארצות הברית. הראשונות שירוויחו את ענקיות הטק, ומי אחריהן?
כבר ברור ש-AI זה לא עוד באזז-וורד או טרנד קצר מועד. הבינה המלאכותית מושכת את תשומת הלב של משקיעים רבים, והופכת לכוח שיכול לעצב מחדש כלכלות ושווקים. האימוץ המהיר והביקוש הגדול לטכנולוגיה מביא את תשתיות ה-AI לשלב קריטי, עם השקעות עתק שצפויות להגיע לרמות חסרות תקדים עד 2030. למעשה, ההשקעה של חברות הביג-טק במרכזי נתונים ושבבים עשויה לחצות את רף ה-700 מיליארד דולר בשנה עד 2030. על מנת לסבר את האוזן, זהו סכום שווה ערך ל-2% מהתמ"ג השנתי של ארצות הברית.
כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime
את הנתונים האלה מפרסמת חברת בלקרוק במחקר חדש, ובו היא מסבירה מדוע מדובר בסכום כל כך גבוה. היא משרטטת מסגרת של שלושה שלבים כדי להבין איפה אנחנו נמצאים: כעת אנחנו עדיין בשלב הבנייה (Buildout) של ה-AI. זהו שלב של הקמה של תשתיות עצומות כמו דאטה סנטרים, תשתיות שבבים ורשתות חשמל שמותאמות לטרסנפורמציה הזו, ומכאן ההשקעה העצומה. השלב הבא יהיה שלב האימוץ, בו בינה מלאכותית תיכנס לתעשיות השונות, תאיץ תהליכים ותשפר פרודוקטיביות של עובדים. השלב השלישי, אם אכן נגיע אליו, יהיה שלב הטרנספורמציה ובו נחווה שינויים רחבי היקף בכלכלה ובחברה וייווצרו מודלים עסקיים חדשים לגמרי.
יקרים יותר, גדולים יותר, צורכים הרבה יותר
כדי להבין את גודל ההשקעות הנדרשות לשלב הבנייה ואת הצורך בהון עתק בשבילן, מספיק להסתכל על העלויות של מרכזי הנתונים החדשים שמיועדים לבינה המלאכותית. העלות המוערכת לשבבים ושרתים ב-AI Data Centers מגיעה לכמעט 40 מיליארד דולר לכל ג'יגה-וואט – פי 2 עד 4 יותר בהשוואה לדאטה סנטרים מסורתיים, שעמדה עד כה על 10-20 מיליארד דולר לכל ג'יגה-וואט.
מי מרוויח מזה? קודם כל חברות הענק כמובן. אנבידיה, אמזון, גוגל, מטא, אפל, מיקרוסופט וטסלה הן היחידות שמסוגלות להתמודד עם היקף ההשקעות והטכנולוגיה הנדרשות לכך כיום. לפי בלקרוק, ההשקעה הכוללת של אותן ענקיות טק בתשתיות AI עשויה להגיע ל-3 טריליון דולר עד סוף העשור הזה – אלו סדרי גודל שהעולם לא חווה מאז המהפכה התעשייתית (וכנראה שגם אז לא).
אבל הסיפור לא נגמר כאן: כדי להפעיל את הדאטה סנטרים החדשים נדרשת הרבה אנרגיה, וזה אנדרסטייטמנט בלשון המעטה. כיום, דאטה סנטרים מהווים 4%-5% מהביקוש לאנרגיה בארה"ב ו-1%-2% מהביקוש העולמי לאנרגיה. זה לא מעט. אבל לפי התחזיות, הביקוש הזה הולך להיות מוכפל בתרחיש חציוני (כלומר, בתרחיש של אימוץ וצמיחה ממוצעים של הבינה המלאכותית), אבל הוא יכול לצמוח אפילו פי 3 או 4 בתרחישים ורודים יותר.
לא רק התשתיות עוברות שינוי – גם שוק העבודה. בלקרוק בחנה את ההשפעה של כלי ה-AI על משימות ותהליכים של עובדים ועובדות במגזרים שונים, ובחנה מהו שיעור המשימות בכל תעשייה שזמן העבודה עליהן הולך להצטמצם בלפחות מחצית. פיננסים (49%), קמעונאות (31%) ו-IT עם 43% נמצאו בראש – ולאחר מכן חינוך (27%), בריאות (20%), ייצור (16%) ובנייה (15%).
ומה אם זו בכלל בועה?
אחת השאלות שחוזרות ונשנות בהקשר זה היא אם אנחנו נמצאים בפתחה, או שמא בעיצומה, של בועה טכנולוגית נוספת. כבר נשמעו השוואות לבועת הדוט-קום של שנת 2000 או לבועת ה"ניפטי פיפטי" של שוק ההון האמריקאי בסבנטיז בהקשר של הבינה המלאכותית. למרות ההתרגשות מההשקעות האדירות, שגם מעוררות חשש בקרב ספקני השוק, יחידת המחקר של בלקרוק דוחה את השוואות לבועת הדוט-קום של תחילת שנות ה-2000 וקובעת כי איכות הרווחים, יעילות ההון והערכות השווי של ענקיות הטכנולוגיה כיום יציבות וחזקות הרבה יותר מאז. הריכוזיות בשוק המניות, שמדאיגה חלק מהמשקיעים, היא לא תופעת לוואי שלילית, אלא דווקא תוצאה טבעית של תחרות מסוג "המנצח לוקח הכול" (the winner gets it all) – שמאפיינת כל כך את מהפכת ה-AI כיום.
אם המהפכה התעשייתית הייתה מהפכת הקיטור והחשמל, ומהפכת האינטרנט שינתה את ענף המידע והתקשורת – אפשר לומר שמהפכת הבינה המלאכותית משנה את אופני החשיבה עצמם, את שוקי ההון, את הצריכה של אנרגיה בכל רחבי העולם וגם את מבנה שוק העבודה. ההשקעות הללו, בגובה טריליוני דולרים, בשביל לבנות את תשתיות העתיד – כבר עכשיו יוצרות הזדמנויות חדשות למשקיעים, לענקיות הטק, לספקיות אנרגיה, ואולי גם ליזמים שעדיין בגראז' ויהוו את הדור הבא של המנצחים ('שיקחו הכל'). כך נראה שהשאלה הגדולה היא כבר לא אם ה-AI ישנה את העולם, כי ברור שהוא משנה אותו, אלא מי ירוויח מזה קודם.