מהפכת ה-AI שוברת את מחסום הכסף

מקור: Pixabay

מאת מוטי סילאגי, מנכ”ל סילטק פתרונות בע”מ

בשנת 1969 נאס”א שיגרה את אפולו 11 לירח, ובכך הביאה את האנושות לצעד הראשון שלה על פני כוכב לכת אחר. המשימה ההיסטורית הזו הצריכה שיתוף פעולה של אלפי מדענים, מהנדסים וטכנאים, וכן שימוש במערכות מחשוב, שאמנם היום מתקדמות לזמנן אך כוח העיבוד שעמד לרשות נאס”א באותה תקופה היה מוגבל בצורה משמעותית לעומת מה שיש בידינו כיום.

במרכז החישוב של משימת אפולו 11 עמדו המחשבים המרכזיים, הם נפרסו אז על שטחים גדולים והיו מורכבים מחדרים שלמים של ציוד. אותם מחשבים הכילו את Apollo Guidance Computer – AGC, מחשב הנחיה של אפולו. ה-AGC כלל זיכרון RAM בנפח של כ-64 קילובייט בלבד ועבד במהירות של כ-2 מגה-הרץ. למרות היכולות המוגבלות האלה, ה-AGC הצליח לבצע את המשימות החישוביות הנדרשות להנחיה ולבקרה של חללית, באמצעות תוכנות שנכתבו במיוחד לשם כך. העלות של תוכנית אפולו נאמדת ב-25.4 מיליארד דולר במונחי זמן (שנות ה-60), שזה בערך שווה ל-150 מיליארד דולר במונחים של היום. הסכום העצום הזה שיקף את המאמץ וההשקעה הגדולה הנדרשת לפיתוח הטכנולוגיה, האימון וההכנה של הצוותים, וכן הבנייה והפעלה של המתקנים הדרושים.

כוח עיבוד חזק, זול ונגיש

המהנדסים שעבדו על תוכנית אפולו נדרשו לכוח עיבוד אדיר ויקר, שהיה נגיש רק למדינות או לגופים שהיו יכולים לגייס 25 מיליארד דולר. חוק מור, שנוסח לראשונה בשנת 1965 על ידי גורדון מור, מייסד אינטל, קובע כי מספר הטרנזיסטורים במעגל משולב (IC) מכפיל את עצמו כל שנתיים. החוק הזה, שהתברר כמדויק להפליא במשך עשורים רבים, תרם להגדלה ולמזעור מתמשך של כוחות העיבוד. כך, את אותם מהנדסים פחות או יותר פגשנו גם בגראז’ים בפאלו אלטו בתחילת שנות ה-90, כשהחומרה הצטמצמה והתוכנה התפתחה וניתן היה לבנות טכנולוגיה חדשה בכמה מיליוני דולרים. גם אז כוח העיבוד נשאר אתגר, ורוב הכסף שגויס שימש לרכישת כוח עיבוד ולמשכורות כמובן.

מקור: Pixabay

היום אנחנו עומדים בפתחה של מהפכת ה-AI, חוק מור עודנו רלוונטי, אבל בידיים של כל אחד מאיתנו נמצא כוח עיבוד אדיר, כזה שלפני 60 שנה שימש לשיגור של חללית לירח. הכוונה היא כמובן לסמארטפון שלנו, שעלותו היא פחות מ1,000 דולר והוא גם נכנס לכיס. כיום, אותם המהנדסים ששיגרו את אפולו 13 אינם זקוקים למיליארדים ואפילו לא למיליוני דולרים, כדי לקרוא תיגר על חברות הענק, אלא בידיהם כוח עיבוד חזק וזול והם יכולים לייצר כמעט מכל מקום טכנולוגיה חדשנית וחדשה כיד הדמיון הפורה. זאת הסיבה שאנחנו רואים היום הפחות פיתוח בבחברות הענק, אלא רואים אותן דגות ורוכשות את חדי הקרן הבאים ומשלמות על החברות האלה הון עתק, כבר היום החברות הקטנות צריכות להסתמך פחות על גיוסים כדי להתקיים.

אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית חדשה שתשנה את חיינו ואת האנושות כפי שאנחנו מכירים אותה. המשמעות היא שהעתיד כבר כאן ובעתיד החדש הכסף כבר אינו חסם והדגש הוא על המוח האנושי. אנשים הם הזהב החדש!