"מצב החירום במדינה שינה לגמרי את תהליכי העבודה שלנו בהדסה, נהיינו זריזים ואג'יליים"

במדור מנמ"ר על הבר אנחנו משוחחים בכל פעם עם CIO או CISO שיספרו לנו קצת על עצמם, על הדרך שעשו כדי להגיע לתפקיד ועל שיטות העבודה והניהול שלהם; נדבר על השינויים בתעשייה ובתפקיד ונכיר גם צדדים פחות מקצועיים. והשבוע מתארחת איילת אהרון סמנכ"לית מערכות מידע הדסה. שנתחיל?

היי איילת, נשמח לשמוע על המסלול האישי שעשית בקריירה עד לתפקיד הנוכחי.
המסלול המקצועי שלי היה מגוון ונתן לי את היכולת לראות נושאים שונים מזוויות שונות. הוא החל בחברת אינטגרציה, שם נחשפתי למגוון רחב של מגזרים ובהם מגזר התעשייה והפיננסים. הובלתי פרויקטים בתעשיות השונות, למשל פרויקט בילינג בתחום בתי החולים, והבנתי את האתגרים הייחודים של כל מגזר ואת הדרכים הטובות ביותר לתת מענה ולהתאים את הפתרון הטכנולוגי הנכון.

איילת אהרון. צילום: פרטי

המעבר לצד לקוח בתנובה אפשר לי ליישם את הניסיון הזה באופן ישיר ולהוביל נושאים של חדשנות, דיגיטציה והטמעת הנושא של ארגון מבוסס Data בקבלת החלטות.

ספרי לנו קצת על תפקיד שלך בהדסה.
אני מובילה כיום את אגף מערכות מידע של בית החולים "הדסה", שנותן שירות ותמיכה לכלל הארגון בכל המערכות הקיימות בו.

כל העדכונים של ITtime עכשיו גם בערוץ הטלגרם שלנו

מה האתגר הכי קשה שאיתו את מתמודדת בתפקיד שלך כיום?
האגף מתמודד עם כמה אתגרים, והאקטואלי ביותר הוא החירום ואבטחת המידע בזמן המלחמה. בשנה האחרונה היינו צריכים לאמץ תהליכי עבודה חדשים לנוכח מצב החירום במדינה ולהתמודד נושא הסייבר והרגולציה שמתעדכנת, למשל בנושא הגנת הפרטיות וחוק הנגשת המידע. תהליכי העבודה נהיו זריזים יותר ועברנו לעבודה במנות קטנות, אג'יליות, לא משהו טיפוסי לארגון כמו שלנו, אבל התקופה הבהירה לנו שאין ברירה.

למדנו לשנות את תוכניות העבודה שלנו לפי התנאים המשתנים – עברנו לתוכניות רבעוניות, אבל כל הזמן שואלים את עצמנו אם הצורך של בית החולים השתנה, ובהתאם לכך משנים את תוכנית העבודה הרבעונית. גם כאן נדרש איזון בין הצורך לשנות ובין הכנסת המערכת לסחרור. דוגמה טובה לכך היא חוק ניוד מידע. זו חקיקה שיצאה לאחרונה במטרה להסדיר את הזכות לניוד מידע רפואי כמובן תוך שמירה על פרטיות. מבחינתנו זה את כל סדרי העדיפות, כיוון שאנחנו נדרשים להיות מוכנים עם כלים של הנגשת מידע החוצה בזמינות של דקות וממספר מערכות מה שהצריך שינוי של תוכנית העבודה של צוותי אינטגרציה, BI ומנתחי מערכות.

גם הכנסת חדשנות ומיצוי טכנולוגיות חדשות שמסייעות לצוות בעבודתו הוא אתגר שחשוב מאוד לטפל בו, וכמובן ה-AI שאמנם מביא פתרונות חדשניים בתחום רפואה, אבל גם מאתגר אותנו בשני היבטים – מצד אחד שילוב שלו במערכות הקליניות ומצד שני נקיטת אמצעי זהירות בשימוש בכלים אלו.

מרכז רפואי הדסה

אנו גם מתמודדים עם אתגר של מיצוי דאטה ככלי שמסייע הן למחקר ולסטארטאפים שמבקשים לפתח פתרונות בתחום הקליני, ומצד שני שימוש בדאטה הקיים לתפעול יעיל של בית החולים. בארגון ותיק כמו שלנו יש כמות גדולה מאוד של מערכות שפותחו עם השנים, כל אחת מהן כתובה בשפה שונה, המיפוי של הדאטה שונה ולכן זה מאתגר למצוא את המכנה המשותף כדי לייצר תמונה שלמה לתחקור המידע.

עבודה כזו דורשת הרבה משאבים – מכל אחת מהמערכות צריכים להיות מנתחי מערכות ואנליסטים שמבינים את המידע ואת המשמעות שלו; מצד שני צריך להיות צוות אינטגרציה ו-BI שיידע לקחת את המידע ל-Data Lake מרכזי, עם קשרים נכונים בין הישויות השונות, ושממנו נוכל לגזור מידע רלוונטי למחקרים או לצורכי תפעול של בית החולים.

באיזה תהליך שהובלת את הכי גאה?
הייתי מעורבת בהרבה תהליכים שהגדרתם הייתה ליצור פעילות חדשה או מערכות חדשות, וכל תהליך כזה, שבו נוצר משהו חדש שבתחילת הדרך נראה דמיוני, מביא הרבה סיפוק. למשל הקמנו פעילות שבה נדרשנו לאתר ידע מחו"ל כדי ללמוד פתרון טכנולוגי חדש שלא היה קיים, ולאחר הרבה מאמצים הקמנו כאן צוות שידע ליישם את הפתרון בבתי חולים. כשעבדתי בתנובה הקמנו אתר בזמן בקורונה בזמן קצר ושינינו תהליכי עבודה שאיפשרו לצרכנים שלא יכלו לצאת מהבתים להזמין מוצרי מזון לבתים. הפרויקטים שאנחנו מבצעים כיום משלבים טכנולוגיה של VR בניתוחים, ונותנים לצוות הרפואי אפשרות לתת מענה טוב יותר למטופלים.

ה-VR מאפשר פתרונות יצירתיים וחדשניים ותומך במספר תחומים שיסייעו לתת טיפול רפואי טוב יותר, למשל בניתוחים או במתן טיפול פסיכיאטרי

אילו שינויים יעבור לדעתך שוק מערכות המידע בשנים הקרובות?
השוק יותר ויותר דינמי וקצב אימוץ הטכנולוגיות החדשות הולך ועולה. במגזר שלנו פרויקט נימבוס הביא להאצת אימוץ הענן, שהולך ומעמיק. לדעתי כל נושא AI ו-Gen AI ישנה את חיי היום יום שלנו, וזה מורגש מאוד בתחום הקליני, עם אפשרויות חדשות ותמיכה שהוא נותן לצוותים הקלינית. לצד זה ה-VR מאפשר פתרונות יצירתיים וחדשניים ותומך במספר תחומים שיסייעו לתת טיפול רפואי טוב יותר, למשל בניתוחים או במתן טיפול פסיכיאטרי. ולבסוף פתרונות של speech to text יסייעו לצוות הקליני להפחית את הזמן שהם עסוקים בעבודה משרדית, ויפנו אותם להתמקד במטופלים ובאופן הטיפול בהם.

אם מנמ”ר אחר שואל אותך: ענן ציבורי, פרטי או היברידי ולמה. מה תעני?
זה תלוי בארגון, בצרכים שלו וכמובן באופי הדאטה שנשמר בענן. אנחנו ארגון שמרני שעוסק במידע אישי רגיש, ולכן מתאימה לנו יותר גישה ההיברידית. כך אנחנו יכולים להשתמש ביכולות הענן לצרכים מסוימים ובמקומות שדורשים יותר זהירות, עם ידע רגיש ורגולציה, אנחנו ממשיכים להשתמש בפתרונות on prem הקיימים.

בעולם מקביל אם לא היית CIO, במה היית עוסקת?
כנראה שהייתי עושה משהו בתחום המדעים. בעבר אהבתי מאוד את התחום ושקלתי ללמוד בטכניון כימיה או ביוכימיה. בסוף הדברים התגלגלו אחרת.

מקור: Pixabay

איזה גאדג’ט את הכי רוצה לקנות עכשיו?
נושא ה-Vr ו-Ar מאוד מעניין אותי – השילוב שלו בחיים שלנו וההשפעה שתהיה לו במגוון תחומים. הייתי שמחה להתנסות במשקפי VR האחרונים של מטא.

איזה פודקאסט את שומעת וכולם חייבים להכיר?
אני אוהבת לשמוע פודקאסטים בתחומים שונים בנסיעות, ויש לי לא מעט זמן נסיעות. למשל חיות כיס, המנגנון ואחד ביום וגם פודקאסטים בנושאי מוזיקה ופסיכולוגיה חיובית, כמו האזנה מודרכת וחושבים טוב.

לאיזו חברה או מנמ”ר אחרים את רוצה לפרגן על עבודה טובה?
בתקופה הזו אני רוצה לפרגן למנמ"רים של ארגוני הבריאות השונים – נעמה פרי כהן, מנהלת אגף דיגיטל, טכנולוגיה וחדשנות בחטיבת בתי החולים; קטי בר שלום, מנמ"רית מאוחדת; רבקה רודנסקי מנמ"רית שערי צדק; ניר גרווה, מנמ"ר מרכז רפואי ברזילי; עמוס עציון, מנמ"ר אסותא אשדוד; ויש עוד רבים. כולם נתנו מעל ומעבר בעבודה מאומצת בתמיכה מהירה בצוותים ובכל נושא החרום, שינוי תהליכי עבודה ומתחמי עבודה שהיה צריך להקים בין לילה. גם היבט הסייבר גדל בתקופה הזו לממדים שלא הכרנו קודם. יש אצלנו תמיכה הדדית בכל שאלה וכולם מסייעים זה לזה.

יש לך סיפור על מקרה מעניין, מצחיק או מעורר השראה שקרה במהלך הקריירה?
בתחילת שנות ה-2000 ניהלתי פרויקט גלובלי שעלה לאוויר בהדרגה במספר מדינות, הולנד, יפן, גרמניה וישראל. כשעשינו את ה-Rollout ליפן, ישב הצוות עם היפנים ותיאר להם את דרכי העבודה במערכת החדשה. היפנים ישבו איתנו והנהנו בראש כל הפגישה. הצוות היה מאושר ופינטז על פרויקט קצר. בסוף הפגישה ביקש מוביל הצוות לאשר עם הצוות היפני שהם הבינו הכל ושתהליכי העבודה החדשים מקובלים עליהם. אז הוא סיכם להם ואמר "אנחנו מבינים שהכל מקובל עליכם ושכך תעבדו בעליה לאוויר". הם ענו לו: "לא, אנחנו בכלל עובדים לגמרי אחרת". רק אז הסבירו לנו שביפן הנהון לא נעשה מתוך הסכמה, אלא כדי להעביר מסר שהם מבינים על מה אנחנו מדברים. החלומות על פרויקט קצר נגוזו, אבל עד העלייה לאוויר הבנו את שיטת העבודה עם היפנים.

ואחת לסיום: תן לנו טיפ לניהול עובדים.
המשאב האנושי הוא אבן היסוד להצלחה של ארגון, ובייחוד של גוף ה-IT. העובדים מסתכלים על המנהל שלהם כגורם מנהיג ומתווה מדיניות. לכן חשוב להיות אנושיים ולראות את האדם שעומד מולך, להיות גורם שמאפשר לו להתפתח מקצועית ואישית, להיחשף לאתגרים חדשים, להוקיר הצלחות והישגים ולתת את החופש המקצועי. אני מאמינה שעל ידי העצמת העובדים אפשר לעלות את הרצון שלהם  לתרום לארגון ולהניע אותו לשיאים חדשים.