הטמעת Conditional Access: מה צריך לדעת לפני שעוברים למודל גישה מבוקרת
מנגנון האבטחה החדש של Microsoft Azure מציג גישה חדשה למתן הרשאות ברשת, אך דורש איזון מדויק בין אבטחה לנוחות כדי שלא להפוך למכשול בפרודוקטיביות הארגוני
ניהול אבטחת המידע הפך למאתגר. תמונה: Pixabay
נושא ניהול אבטחת המידע ושמירה על הפרטיות הפך להיות מאתגר במיוחד. התרחבות הענן, ריבוי המכשירים האישיים (BYOD) ועבודה מרחוק הפכו את גבולות הארגון לבלתי מוחשיים, והגישה המסורתית של אבטחת רשתות הפכה ללא רלוונטית. מה שהיה בעבר פריבילגיה של ארגונים מתקדמים הפך כיום לצורך קיומי.
מתוך צורך זה, נולדה גישה חדשה המתחרה בגישה המסורתית לפיה כל מי שנמצא "בתוך הרשת" ראוי לאמון. הגישה החדשה, שקיבלה את השם Conditional Access (גישה מבוקרת), באה לקרוא תיגר על הגישה המסורתית שקרסה מול המציאות המודרנית, שבה התקפות סייבר מתוחכמות מנצלות כשלים בגישה ובהזדהות והופכות את נושא ניהול ההרשאות לאתגר מהותי של כל ארגון. מתוך כך נולדה ההבנה כי הגישה המבוקרת היא לא רק כלי, אלא פילוסופיה של אבטחה שמחייבת אותנו לבדוק תמיד, לא לסמוך על אף אחד, ולנהל גישה בצורה חכמה, מבוקרת ודינמית.
מה זה בעצם Conditional Access?
בהגדרה פשוטה, Conditional Access היא מנגנון אבטחה ב-Microsoft Azure שמאפשר לארגונים לקבוע כללים דינמיים לגישה למשאבים על בסיס תנאים שונים. בעצם, המנגנון הזה מתפקד כשומר הסף של Microsoft Azure, שמוודא שרק האנשים הנכונים, אלה שעומדים בתנאי סף מוגדרים מראש, יוכלו לקבל גישה.
למה צריך גישה חדשה לניהול זהויות והרשאות?
אבטחת גישה הפכה לאתגר קריטי. בעבר רשתות היו מוגנות בגבולות ברורים, אך כיום עובדים מתחברים מכל מקום ושירותי ענן הפכו לסטנדרט וביטלו את תפיסת "הרשת הפנימית" המסורתית. אך זה לא רק חיבור מכל מקום, זה גם חיבור מכל מכשיר: השימוש הגובר במכשירים אישיים – כמו מחשבים פרטיים, טלפונים לא מנוהלים וטאבלטים – חושף את הארגון לאיומי אבטחה חדשים, וזה לצד התקפות מבוססות זהות שהופכות לדומיננטיות לאחרונה: תוקפים מנצלים סיסמאות גנובות וגישה לגיטימית כדי לחדור לרשתות ארגוניות. כל אלה מדגישים את הצורך בפתרונות אבטחה חכמים המבוססים על בקרת גישה מותנית ואימות רב-שלבי.
המשמעות ברורה: אם לא ננהל גישה בצורה חכמה מבוססת הקשר, אנחנו חשופים לתקיפות קשות ולזליגת מידע. Conditional Access הוא פתרון שמאפשר לארגונים להמשיך לעבוד בצורה גמישה, אך תחת בקרות חכמות שמונעות טעויות קריטיות. עם זאת, ייתכן כי תהליכי האימות החכמים יגרמו לחיכוך מסוים בחוויית המשתמש, במיוחד כאשר עובדים נדרשים לאימות נוסף בתדירות גבוהה. כמו כן, ארגונים יצטרכו להשקיע זמן בהגדרת המדיניות המתאימה, שכן קביעת תנאים מחמירים מדי עשויה להוביל לחסימת גישה לא מוצדקת.
הצורך בפתרונות גישה חכמים הופך לקריטי. תמונה: dreamstime
איך Conditional Access פועלת?
בניגוד לגישה הסטטית שבה "משתמש רשום = גישה", גישה מבוקרת פועל בצורה דינמית ומבוססת הקשר, תוך הערכת סיכונים בזמן אמת. אימות הזהות אינו מובן מאליו – כל ניסיון חיבור נבדק מול מגוון פרמטרים כדי לוודא שהוא עומד במדיניות האבטחה של הארגון. מדיניות הסיכון האדפטיבית מאפשרת, למשל, למשתמשים להתחבר ללא הפרעה מהמיקום הרגיל שלהם, אך במקרה של ניסיון גישה ממיקום חריג, תידרש שכבת אימות נוספת. הגישה הזו מבטיחה גמישות למשתמשים תוך שמירה על רמת אבטחה גבוהה, כך שהם יכולים לעבוד בצורה נוחה, אך רק בהקשרים מאובטחים. בנוסף, מנהלי אבטחת מידע מקבלים שליטה ונראות מלאה על ניסיונות הכניסה – הם יכולים לדעת מי התחבר, מאיפה, מתי ובאילו אמצעים, וכך לקבל החלטות מושכלות על סמך נתונים בזמן אמת.
Conditional Access אינו רק כלי – הוא חלק ממהפכה רחבה יותר בעולם ניהול הזהויות, אבטחת הסייבר והפרטיות. ככל שהתקפות הופכות מתוחכמות יותר והארגונים מתבססים על שירותים חיצוניים, הצורך בפתרונות גישה חכמים הופך קריטי.
עם זאת, יש להביא בחשבון כי הטמעת Conditional Access עשויה ליצור התנגשות עם שירותים קיימים בארגון, במיוחד כאלה שאינם תומכים במנגנוני אימות מתקדמים או דורשים גישה ישירה ללא תנאים נוספים. ארגונים המעוניינים ליישם את הפתרון יצטרכו לוודא שהוא משתלב בצורה חלקה עם המערכות הקיימות ולבצע התאמות בהתאם לצורכי האבטחה והפרודוקטיביות שלהם.
ZeroTouch Deployment – מניעת טעויות אנוש בניהול גישה
ניהול הרשאות בארגון הוא אתגר מורכב, במיוחד כאשר מדובר בגורם האנושי – עובדים שמקבלים הרשאות רחבות מדי, גישה שנשארת פתוחה גם לאחר סיום פרויקט, או טעויות ידניות בניהול הרשאות. Zero Touch Deployment מבצע הגדרה אוטומטית של מדיניות אבטחה ללא צורך בהתערבות ידנית.
גישה זו מבוססת על פרמטרים חכמים שמוודאים כי ההרשאות יינתנו רק בהתאם לצורך העסקי, וכך מצמצמת את המרווח לטעויות אנוש. עם זאת, ישנם ארגונים שבהם דרושה גמישות רבה יותר, למשל במתן הרשאות זמניות או גישה למערכות רגישות, ולכן שילוב של Zero Touch Deployment עם התאמות ידניות עשוי להיות הפתרון האופטימלי. למעשה, השילוב בין Conditional Access ו-Zero Touch Deployment יכול לייצר מודל אבטחה חכם ומתקדם, שבו הגישה למידע בארגון נשלטת באופן מבוקר ואוטומטי. כך, ניתן למנוע טעויות אנוש, לצמצם את סיכוני הסייבר ולהבטיח שהמידע נגיש רק למי שצריך, מתי שצריך ובאופן מאובטח.
בעידן בו התקפות סייבר מתוחכמות הופכות את ניהול הגישה לאחד מהאתגרים הקריטיים ביותר, ארגונים לא יכולים להרשות לעצמם להמשיך לפעול לפי שיטות ישנות. מערכות כמו Conditional Access ו-Zero Touch Deployment מאפשרות לארגונים לשלוט טוב יותר בגישה למשאבים, למנוע סיכונים ולהגביר את האבטחה – תוך שמירה על חוויית משתמש נוחה וגמישה. אבטחת מידע כבר לא יכולה להיות אופציה – היא חובה.
הכותב הוא מנכ"ל חברת CYBEROOT, המעניקה שירותי CISO ו-DPO מנוהלים לצד פתרונות מתקדמים בתחום GRC
