"ענן חסין טראמפ": אירופה מנסה להשיג ריבונות על שירותי הענן
ארגון ספקי שירותי הענן באירופה הודיע על הוספת תקציב לפרויקט שיסיר את התלות בארה"ב
מחשוב ענן. אילוסטרציה: akitada31, pixabay
בעוד הקהילה הבינלאומית מנסה להבין את המשמעות הרחבה של מדיניות המכסים החדשה שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, באירופה נאבקים בחזית נוספת בממשל האמריקאי: מי תשלוט בעולמות הענן? אחד המהלכים הבולטים מגיע מכיוונו של CISPE, ארגון ספקי שירותי הענן באירופה, שהכריז על הקצאת תקציב נוסף לפיתוח תשתיות ענן ריבוניות, כאלו שלדבריו יהיו "חסינות בפני טראמפ".
הכוונה, לפי ההודעה הרשמית, היא להאיץ את ההקמה של שירותי ענן מבוססי תשתית אירופית מלאה כאלטרנטיבה לספקי הענן האמריקאים הדומיננטיים. ב-CISPE מזהירים כי לקוחות רבים, כולל גופים ממשלתיים, חוששים מהשפעת יתר של ממשלות זרות על שירותי הענן שבהם הם תלויים – בין שמדובר בדרישות לגישה לנתונים, בהטלת מגבלות שירות או בסכנות כלכליות כמו מכסים.
הפניית עורף לאמריקה?
בן מיינרד, מנהל התקשורת של הארגון, הסביר כי התקציב הנוסף יוזרם לטובת "פרויקט Fulcrum", יוזמת קוד פתוח שמטרתה לאפשר לספקי ענן אירופיים להקים תשתיות מבוזרות בקנה מידה שיכול להתחרות בענקיות כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט. לדבריו, לא מדובר בהפניית עורף מיידית לשחקנים האמריקאים, אלא בהצעת בחירה אמיתית, בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים שמבקשים פתרון מקומי יותר, גם טכנולוגית וגם רגולטורית.
"החשש המרכזי שאנחנו שומעים כיום הוא ששירותי ענן אמריקאיים עלולים להפוך ביום אחד לבלתי זמינים או יקרים", אמר מיינרד, שהוסיף כי "מדובר בסיכון ממשי הרבה יותר משהיה רק לפני חצי שנה, ולכן אנחנו חייבים להיערך לכך". לדבריו, המימון החדש מצטרף להשקעות קיימות בפרויקט בן השנתיים, שבו מעורבות כבר 15 חברות אירופיות: "זו לא התחלה מאפס – אלא האצה של מהלך אסטרטגי שכבר יצא לדרך".
היוזמה אינה מכוונת רק למיקרוסופט, אך היא מדגימה היטב את הדינמיקה: בשנים האחרונות מנסה מיקרוסופט לשכנע את השוק האירופי כי פעילות הענן שלה מותאמת לרגולציה המקומית. אלא שלפי מומחים, זה לא תמיד מספיק.
עידן חדש של ריבונות דיגיטלית
הגישה החדשה שנרקמת בקרב חברות אירופיות כבר לא מסתפקת בשאלה היכן נמצאים הנתונים, אלא מי מחזיק בשליטה עליהם ומי שולט באותו ספק. זוהי תפיסה חדשה של ריבונות דיגיטלית, שמתייחסת לא רק לטופולוגיה אלא גם למבנה הבעלות והכפיפות החוקית.
דייב מקארתי, סגן נשיא ב-IDC, רואה ביוזמת CISPE סימן ברור לכך שאירופה רוצה להחזיר לעצמה שליטה. "זה עוד לא מהפכה, אבל זו הצהרה: אירופה בונה אקוסיסטם ענני עצמאי, גם אם זה יפגע בנתח השוק של השחקנים האמריקאיים", אמר. השפעה זו עשויה שלא להיעצר בגבולות אירופה: "אם אירופה תצליח להרים תשתית ריבונית אמיתית – סביר מאוד שגם אזורים נוספים בעולם ילכו בעקבותיה", הזהיר מקארתי. "מה שנראה היום כאתגר אזורי, עלול להפוך למורכבות גלובלית של ממש".
השיח סביב ריבונות בענן אינו נשאר עוד בגדר רעיון תיאורטי, אלא הופך לצורך אסטרטגי עבור חברות אירופיות רבות. האתגרים הרגולטוריים, הלחצים הגיאו-פוליטיים והחשש מהשפעה של חוקים אמריקאיים כמו חוק CLOUD – לפיו חברות אמריקאיות מחויבות לספק לרשויות בארה"ב גישה לנתונים, גם אם הם מאוחסנים בשרתים מחוץ למדינה – כל אלו יוצרים מציאות שבה הבחירה בענן אירופי נבחנת מחדש, לא רק מתוך העדפה, אלא מתוך שיקול ביטחוני, משפטי וכלכלי.
במקביל, ברור כי ניידות טכנולוגית בלבד לא מספיקה. מעבר לשירותי ענן מבוססי קוד פתוח מציע יתרונות כמו עצמאות תפעולית וגמישות, אך גם מעמיד אתגרים, בעיקר בתחומי אבטחת מידע והתאמת מערכות קיימות. תשתיות מבוזרות, ממשקי API שאינם מותאמים והצורך בהבטחה שחברות אירופיות לא יימכרו לגורמים זרים הופכים את המהלך לרגיש ודורש תכנון מדוקדק.
מאבק שליטה מתמשך
במבט רחב יותר, המהלך שמוביל ארגון CISPE משקף מגמה הולכת ומתרחבת: רצון אירופי להשיב שליטה על התשתיות הדיגיטליות, בעידן שבו ענן ציבורי אינו רק פלטפורמה טכנולוגית – אלא גם מוקד של כוח, ריבונות ותלות. הבחירה בענן הופכת בהדרגה להצהרה פוליטית ואסטרטגית, לא פחות משהיא החלטה הנדסית.
אירופה מאותתת שהיא אינה מוכנה עוד להסתפק בתלות בענקיות הענן האמריקאיות. פרויקט הענן הריבוני של CISPE אינו רק פתרון טכנולוגי, הוא מנגנון של שליטה, עצמאות ואחריות אזורית. ככל שהמתח הגיאו-פוליטי יגבר, חברות מכל העולם יידרשו להכריע האם להמשיך להסתמך על תשתיות שבשליטה זרה, או לחפש חלופות שמבטיחות עצמאות ואמינות בטווח הארוך.
