מחומש לחודש: המהפכה השקטה בתכנון אסטרטגיית ה-IT
בעידן שבו AI וענן מאיצים את קצב השינויים הטכנולוגיים, חברות ההייטק מקצרות דרמטית את טווח התכנון העסקי שלהן. בכירים בתעשייה הישראלית חושפים כיצד מתמודדים עם האתגר, ולמה תכנון לטווח ארוך הופך למשימה כמעט בלתי אפשרית
כמה קדימה אפשר לתכנן? צילום – Christina Morillo, Pexels
את מהפכת הבינה המלאכותית אנחנו פוגשים בכל מקום – מצ'אטבוטים חכמים שעונים על שאלותינו, דרך כלים שמייצרים תמונות מרהיבות בשניות, ועד סייענים דיגיטליים שמתמצתים בשבילנו את תיבת המייל. אבל בזמן שהשינויים הצבעוניים האלה נמצאים באופן טבעי בחזית הבמה, מאחורי הקלעים מתחולל שינוי מהותי לא פחות.
אנשי IT ברחבי העולם מדווחים על שינויים דרמטיים – תוכניות העבודה ומפות הדרכים שלהם, שבעבר התפרשו על פני שלוש עד חמש שנים, מתכווצות כעת לטווחי זמן קצרים בהרבה. בחלק מהמקרים, אפילו לשנה-שנה וחצי בלבד.
מאחורי השינוי הזה עומדים שני כוחות מניעים: ה-AI, שזוכה לרוב תשומת הלב הציבורית, ולצדו – הצמיחה המטאורית של שירותי הענן. שני הכוחות האלה משלבים זרועות ומייצרים מציאות טכנולוגית חדשה שדורשת חשיבה מחודשת על תכנון עסקי וטכנולוגי.
בשיחות עם מומחי IT וענן מובילים בתעשייה, הם מתארים את האתגרים וההזדמנויות שמביא עמו השינוי הזה. מצד אחד, הם מדגישים את הצורך בגמישות ובעבודה אג'ילית שמותאמת למציאות המשתנה. מצד שני, הם מזכירים שגם בעידן החדש הזה, יש עדיין חשיבות מכרעת לתקציבים שנתיים ולראייה אסטרטגית ארוכת טווח. אז איך הגענו למצב הזה, ואיך מתמודדים איתו בשטח?
עדכונים יוצאים כל חודשיים-שלושה
"אני מסכים עם האמירה שאנשי IT ירדו מתוכניות חומש עסקיות ו-road maps של שלוש שנים לתוכניות של שנה-שנה וחצי. עדיין מסתכלים חמש שנים קדימה. אבל לא פורטים את התוכניות, אלא משאירים את ההחלטות העסקיות לחלקים יותר קצרים", אומר אליאב טל, סמנכ"ל Delivery בחברת CloudZone, המעניקה שירותי ענן משלב האסטרטגיה ועד ניהול הענן, ושותפה גלובלית של AWS ו-Google Cloud.
"רוב העובדים שלנו גדלים לשינויים של AI", אליאב טל. צילום: CloudZone
"פעם, בעולם ה-On Prem, אם הייתי מתקין תוכנה, עדכון היה יוצא רק אחרי שנה-שנה וחצי", מוסיף ינאי מילשטיין, סמנכ"ל מכירות תוכנה בקבוצת Aman, המעניקה שירותים טכנולוגיים לחברות מובילות בארץ ובעולם. לדבריו, הטכנולוגיות היום מתקדמות מאוד מהר: "בעולם של הענן, ובעיקר בזכות ה-AI, עדכונים יכולים לצאת כל חודשיים-שלושה".
יש עוד סיבות כמובן שיכולות לגרום לטריפת הקלפים של התכנון ארוך הטווח. רון פרס, VP Platform Engineering בענקית הפינטק Payoneer שעוסקת בתשלומים וסליקה, מסכים שמגמה זו מתרחשת גם בישראל, אך בעוצמות שונות ובהתאם לאופי הארגון והתעשייה. "זה קורה גם בגלל קצב השינויים הטכנולוגיים, אי ודאות כלכלית וגלובלית והצורך בתגובה מהירה לתחרות. כל אלה מאלצים ארגונים להיערך מחדש ובמהירות". הוא מוסיף כי "בארגונים קטנים וסטארטאפים תכנון לטווח קצר נפוץ יותר, מכיוון שזמן היציאה לשוק (TTM) הוא קריטי. עם זאת", הוא מסייג, "ייתכן שתוכניות אסטרטגיות רחבות עדיין נשמרות לטווח ארוך, עם התאמות שוטפות".
מחזורי העבודה מתקצרים מחודשים לימים בודדים
Why not both
האם השינויים האלה הם אתגר או הזדמנות? המסקנה שעולה מתשובות שלושת המומחים היא הדגמה מושלמת למם המפורסם – למה לא גם וגם? מה שמאפשר (ובו זמנית גם מאלץ) את עולם ה-IT לתכנן לטווחים קצרים יותר מאשר בעבר, הוא מכלול של גורמים טכנולוגיים ועסקיים.
"לראייתי, נהיו פה שתי מגמות", מסביר טל, "אחת היא AI – המשאבים שאני צריך והיכולות שאני יכול להציע. השנייה היא נושא הענן שמשחרר מיכולות חישוב ודאטה בייס".
העובדה שהממשלה סומכת על ספקי הענן עם המידע הכי רגיש, נתן אמון בשירותים שלהם ומשך חברות מסחריות בישראל לענן
הענן, שאותו מזכיר טל, איתנו כבר יותר מ-20 שנה. אז מה גרם לפריצה שלו עכשיו בישראל? התשובה עשויה להפתיע: הממשלה. "אמזון וגוגל הקימו פה בישראל כמה Data Centers בהשקעה של מאות מיליוני דולרים – הודות לפרויקט נימבוס הממשלתי", אומר טל, "יש חוות שרתים פיזיות שיושבות בשלושה מקומות שונים בישראל, מה שמקטין latency. בנוסף, העובדה שהממשלה סומכת על ספקי הענן עם המידע הכי רגיש, נתן אמון בשירותים שלהם ומשך חברות מסחריות בישראל לענן".
המעבר הזה לענן, שאליו מצטרפים בישראל אפילו בנקים וגופים בטחוניים, הידועים בשמרנותם ומבוססים על טכנולוגיות ישנות בהרבה, מוביל לשינוי באפשרויות הטכנולוגיות העומדות בפניהם, אך בעיקר בתפיסה – אפשר לקבל פיצ'רים חדשים באופן מיידי. על התפיסה החדשה הזו בדיוק נשענות התוכניות של אנשי ה-IT. טל ומילשטיין מדגימים כיצד היא משפיעה על החברות שהם מספקים להן שירות.
"אחד הפרויקטים המוצלחים שלנו זה לעזור לחברות שהן לא cloud native לקחת את המוצר שלהן ולהנגיש אותו ב-Cloud Marketplace", מספר טל, "אפשר לבחור את התוכנה הנדרשת דרך אותו Marketplace של Google Cloud ושל AWS, ולראות אילו תוכנות יש ולקנות לפי מודל של רישיון. הרכישה וההטמעה הן קצרות כי לא מחכים לשרתים שיגיעו, הכל זה בלחיצות כפתור".
"מחזורי עבודה מתקצרים". ינאי מילשטיין. צילום: ניר אלון
מילשטיין מסביר כי מחזורי עבודה מתקצרים בגלל האבולוציה הטכנולוגית. "השלב ראשון היה עולם התוכנה, אחריו בא הנדבך של הענן וכעת מעליו יש נדבך של ,AI שגם כותב תוכנה שמתאימה את עצמה. בוא ניקח כדוגמה פרויקט בתחום האינפורמטיקה", הוא מוסיף, "אם לפני חמש שנים הייתי מייצר פרויקט שהיה צריך לטייב בו נתוני ביטוח, למשל, ולתת מענה ללקוחות, הוא היה לוקח בין שנה לשנתיים. היום אני יכול לבצע אותו בתוך שבוע". זאת, הוא אומר, הודות לשילוב AI שמקצר את ה-cycles.
פרס מוסיף: "Gen AI מספק פתרונות מהירים ואוטומטיים לניתוח נתונים, יצירת תוכן ותמיכה בקבלת החלטות. זה מאפשר קיצור מחזורי פיתוח, כניסה משמעותית של כלי Low Code ואוטומציה של תהליכים", לדבריו, הכלים הללו גם מייצרים "אפשרויות ניתוח של כמויות עצומות של נתונים היסטוריים ובזמן אמת כדי לספק תחזיות עסקיות מדויקות, מה שמאפשר תכנון מדויק לטווח קצר".
האדם שבבינה ינצח
ה-AI נכנס לתהליכי העבודה בשלוש החברות, שפועלות בווקטורים שונים של ענן, IT ופינטק. הבינה, ובעיקר זו המחוללת, כבר משאירה חותם על מפות הדרכים של חברות הטק הגדולות ושל לקוחות ה-B2B שלהן.
AI לא תחליף מפתחים. אלא מפתח עם AI יחליף מפתח בלי AI
אבל איפה נכנסים העובדים בתוכניות הללו, ואיך שינוי התוכניות האלה משפיע על ההון האנושי? שלושת המנהלים מסכימים שמדובר בהשפעה חיובית.
"בינה מלאכותית לא יודעת לעבוד לבד, ומפתח לבד הוא מוגבל מאוד. אז AI לא תחליף מפתחים. אלא מפתח עם AI יחליף מפתח בלי AI", מדגיש מילשטיין. "ההשפעה לא תהיה משמעותית ברזולוציה של שנה. כולם יעבדו עם AI וכולם יעבדו יותר יעיל".
"תכנון קצר טווח מאפשר להתמקד באיומים המידיים שמתפתחים במהירות". רון פרס. תמונה: לינדקאין
טל מוסיף: "רוב העובדים שלנו גדלו לתוך השינויים האלה. צריך להכווין את העובדים הוותיקים, והם עושים את זה בצורה טובה". הוא מדגיש: "ההון האנושי, עם כל ה-AI וכל השירותים של ה-Vendors בתחום זה מה שיעשה את ההבדל. בסוף צריך בן אדם שידע לנווט אותם ולהבין, האם הכל הגיוני והכל מסתדר".
פרס מתייחס לאתגר נוסף בתכנון עתידי – ההכשרה. "המעבר לתכנון לטווח קצר משנה את הגישה להכשרת עובדים, עם דגש על גמישות, מהירות ורלוונטיות מיידית – לפעמים ברמת הפרויקט" לדבריו, "חשוב לשלב בין מענה לצרכים עכשוויים לבין פיתוח אסטרטגי של מיומנויות ליבה לאורך זמן".
איומיים מידיים לצד תשתית יציבה לטווח הארוך
אחד החששות שהביא אותו עולם ה-AI הוא כמובן איומי הסייבר. מרדף החתול והעכבר הנצחי הפך למורכב יותר, כאשר שני הצדדים מצוידים בכלים חזקים יותר לתקוף תשתיות, אך גם להגן עליהם. העולם הזה גם יצר וקטור חדשים של תקיפה. בין השאר prompt injection – שבפישוט הוא ניסוח מספיק מתוחכם של בקשה מ-AI שתצליח להערים על שרתים כדי לחלץ מהם מידע סודי או להריץ עליהם קוד זדוני. גם כאן, נדרש האיזון שיאפשר לקחת בחשבון איומיים עתידיים כאשר בונים את תוכניות ה-IT קדימה.
"תכנון קצר טווח מאפשר לארגונים להתמקד באיומים המידיים, המשמעותיים והמגוונים שמתפתחים במהירות", מסביר פרס, "כמו מתקפות כופרה חדשות או פישינג מתקדם". עם זאת, לדבריו תכנון קצר טווח עלול לדחות השקעות בפרויקטים אסטרטגיים רחבי היקף, כמו חיזוק תשתיות או מעבר מלא לענן מאובטח. פרס מזהיר "ארגונים חייבים לוודא שהם שומרים על איזון בין טיפול באיומים מיידיים לבין בניית תשתית יציבה לטווח הארוך".
