השקעתם מיליונים ברובוטים? הנה מה שיקבע אם זה שווה את זה

עיבוד תמונה: dreamstime

מאת: אמנון אבי גיא

במפעל ובבניין המשרדים, בבית החולים וברשת הקמעונאית – רובוטים ממלאים כיום משימות של ניקיון, שינוע, ליקוט ומיון במידה רבה של אוטונומיות, ועל כן לא פלא שארגונים רבים מצטיידים לא רק ברובוט בודד, כי אם בצי רובוטים. אך היכולת של ארגון למקסם את התועלת ואת ההחזר על ההשקעה (ROI) של צי כזה תלויה במידה רבה באופן ההתממשקות למערכות המידע (IT) הארגוניות. זהו היבט חשוב באינטגרציה של פתרונות רובוטיים ובמיזוג שלהם לתוך תהליכי העבודה הארגוניים, וחשוב לעשות זאת נכון.

כמו כל עובד אחר

אוקי, לרובוט אין רגשות והוא לא יוצא לאכול צהריים, אבל הוא כמו כל עובד אחר – הוא מבצע משימות מדידות, שהן חלק מתהליכי העבודה, וגם הוא צריך תהליך של "on-boading". על פניו, רובוט יכול לתפקד כמערכת נפרדת (silo) – הוא מצויד בחיישנים שמסייעים לו לנוע באופן עצמאי והוא מתוכנת לבצע משימה מאוד מוגדרת – אך כדי להפיק ממנו את המירב, חשוב להטמיע אותו באופן אורגני בתוך מערכות המידע הארגוניות, בין שמדובר ב-ERP או MESS, כך מקומו בתוך הארגון ותרומתו לתפוקה לאורך זמן יהיו ברורים ומדידים. אחרי שצברתי ניסיון רב באינטגרציה של רובוטים בתוך ארגונים אני יכול לומר בביטחון שההתממשקות של הרובוטים עם מערכת המידע הארגונית היא מרכיב קריטי בתהליך ההטמעה. למעשה, זהו אחד המפתחות למיצוי הפוטנציאל של המערכות הרובוטיות.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

לדוגמה, אחד הוורטיקלים בתחום הרובוטיקה, שצובר תאוצה בעולם וגם בישראל, זהו מלגזות אוטונומיות. מלגזות אוטונומיות יודעות לנוע ברחבי רצפת הייצור, ללא נהג כמובן, ולשנע תכולה ממקום למקום. כידוע, במפעל תעשייתי או מחסן לוגיסטי תפוקה היא ערך עליון ומאוד מדיד. במפעל שבו עובדים מלגזנים מערכת המידע מקצה להם את משימותיהם, והם בתורם מזינים באופן ידני בטאבלט או דרך הסמארטפון את תפוקתם. מפעל שעובד עם מלגזות אוטונומיות צריך להתנהל בצורה זהה – מערכת ניהול רצפת הייצור היא זו שמנהלת את הקצאת המשימות לרובוטים השונים, וכך היא "מתזמרת" בצורה יעילה יותר את צי הרובוטים ומבטיחה ניצולת מקסימלית.

תמונה: dreamstime

גם המכוניות האוטונומיות שיעלו בשנים הבאות על הכביש, ככל הנראה לא ינועו על הכביש כמכונה נפרדת, אלא כחלק מאיזשהו צי ענק המתוזמר על ידי מוח-על בענן, שיידע לבצע אופטימיזציה של התנועה וגם להגביר את התיאום בין המכוניות למען הבטיחות.

נקודת התורפה

רובוטים מייצרים דאטה אובייקטיבי ומסודר על פעילותם והשקיפות הזו מאפשרת לנטר בצורה טובה יותר את תפוקתם ותרומתם לתהליכי העבודה, אבל לא כולם מתלהבים החיבור שלהם למערכות הארגוניות. למעשה חלק מהארגונים ממש נרתעים מכך. הסיבה כמובן קשורה לאבטחת מידע. רובוטים, כמו כל אביזר מקושר, יוצרים עוד נקודת גישה למערכת הארגונית, לב לבו של הארגון, ועל כן חלקם מעדיפים להותיר את צי הרובוטים כצוות עצמאי, שמנוהל רק באמצעות מערכת ניהול הצי של יצרן הרובוטים.

ההחלטה אם לחבר את הרובוטים לתשתית ה-IT של הארגון תלויה באופי הארגון ובייעודם של הרובוטים. למשל, רובוטים של ניקיון וחיטוי שפועלים בבתי חולים לרוב אינם מחוברים לתשתית המחשוב של בית החולים, אלא מופעלים רק על ידי מערכת ניהול הצי. אמנם יש פתרונות שמיועדים למתן את סיכוני הסייבר, אבל הסיכון הקיים ומידת ההשפעתו, יחד עם העובדה שבמקרה של בתי חולים כלל לא נוצרת תועלת רבה מיצירת ממשק בין רובוטים מסוג זה למערכות המידע שלהם, מורידה מהלך כזה מהפרק. במקרים של מפעלים, מחסנים לוגיסטיים או רצפות ייצור המקרה שונה, ושם לחיבור רובוטים תפעוליים למערכות הארגוניות יש תועלת רבה מאוד, ועל כן חשוב לבחון עם מומחי סייבר את האספקט הזה.

כיום יש ממשק הולך וגובר בין מערכות תפעוליות (OT), כמו רובוטים, לבין מערכות מידע (IT), וזה יילך ויגבר בשנים הקרובות, כשסוגי רובוטים חדשים יעצבו את עולמנו. הרובוטים התעשייתיים והמסחריים שצוברים תאוצה רבה בשנים האחרונות הם מקרה מבחן חשוב בדרך לעולם עתידי מקושר.

הכותב הוא מנכ"ל Robotize