איך אתם מתייחסים לענן – כאסטרטגיה או כיעד?

תמונה: dreamstime

 מאת יורי פרנקלך

חברות וארגונים מייצרים יותר נתונים מאי פעם וזרם הנתונים המסיבי הזה הוא הבסיס לאחד האתגרים המרכזיים כיום – העלויות הרבות שכרוכות בניהול הענן. מתברר שאותו ענן, זה שסומן כפתרון אידיאלי לאתגרי המחשוב, הפך לכאב ראש ניהולי: לא פחות מ-85% מהארגונים מדווחים כי בקרת עלויות ענן הפכה לאתגר משמעותי עבורן, ו-30% אומרים שהם “מודאגים מאוד” מעלויות הענן ביחס לתקציב ה-IT שלהם השנה. כך לפי מחקר מדד הענן הארגוני שערכה חברת נוטניקס.

בואו נגיד את המובן מאליו: לענן יש יתרונות משמעותיים לארגונים מסוימים וכאשר מנהלים אותו נכון. למי שלא זקוק לגמישות בעומסים ועובד בקצב איטי וצפוי, קשה יותר להצדיק את העלויות הגבוהות של תשתית הענן. אבל זה לא אומר שחברות כאלה נמצאות בענן בכל זאת – חברות רבות היו כל כך ממוקדות בהגעה לענן – בכל מחיר – שחלקן כנראה שכחו לבדוק אם הוא בכלל מתאים לאופי שלהן.

לבחור את הענן הנכון

הריצה המטורפת של ארגונים לענן הציבה בפניהם סיטואציה לא נעימה. אולי מתוך רצון להיות חדשניים, חלקם התעלמו מהפרטים שנדרשו לברר במהלך המרוץ מתוך מחשבה שאלו יתבררו בהמשך, והיום הם לא מרגישים את היתרונות שלהם ציפו, ובמקביל העלויות של תשתית ה-IT רק צמחו. מצב זה גרר תגובת שרשרת של החלטות מהירות לטווח קצר במטרה לתקן את הנזק הראשוני.

המצב הזה יכול היה להיחסך אם ארגונים יראו בענן מודל תפעולי ולא רק יעד. כל החלטה הקשורה לענן צריכה להיות ממוקדת במתן מענה לצורכי העסק, כדי להיות בשליטה הן על פעולות הענן והן על ההוצאות, ולשמור כמובן על גמישות לשנות עננים או אסטרטגיה לפי הצורך. איך עושים את זה?

הצעד הראשון הוא לבחור את הענן הנכון. לא כל השימושים מתאימים לאותו ענן – חלקם מתאימים יותר לעננים ציבוריים ואחרים עשויים לפעול בצורה יעילה יותר בסביבת on-premise, ואם זה לא מספיק, אז כל זה גם יכול להשתנות אחרי תקופה ואפילו מיום ליום. זו בדיוק הסיבה שבחירת הענן צריכה להיות אסטרטגיה לטווח ארוך ולא פתרון מהיר.

תמונה: unsplash

בחירת הענן המתאים לכל עומס עבודה או יישום היא חיונית לשליטה בעלויות הענן. ניתן לעשות זאת ביעילות על ידי יישום אסטרטגיה של ריבוי עננים היברידית, תוך מינוף פלטפורמה אחת המאפשרת להריץ את כל היישומים והנתונים על פני עננים שונים, בסביבת on-premise ובקצה. לדוגמה, אם ארגון בונה יישום חדש ורוצה חסם כניסה נמוך ומהירות מואצת של ביצוע ניסויים ובדיקות ליישום, בחירה בענן ציבורי – כדי להעמיד במהירות משאבים ולהעריך ביצועים – יכול להיות הבחירה הטובה ביותר. אך בהמשך הדרך, כאשר העלויות גדלות, התעבורה גדלה והיישום מגיע למצב יציב, הוא עשוי להתאים יותר לתשתית on-premise או לספק ענן ציבורי אחר כדי למטב עלויות.

יותר ויותר חברות בוחרות אפילו להפעיל יישומים הפונים ללקוחות בענן מסיבות של קנה מידה ונגישות גיאוגרפית, אך מבצעות את כל הבדיקות והפיתוח באופן מקומי כדי לשלוט בעלויות. במקרים מסוימים, המעבר לסביבה on-premise הוא ההגיוני ביותר. בחירת הענן הנכון בזמן הנכון דורשת מידה מסוימת של ניסוי ותהייה והערכה קבועה של התשתית, מה שמוביל אותי לנקודה הבאה – מתי לעבור ענן?

מתי כדאי לעבור ענן?

לדעת מתי לעבור בין האופציות השונות של הענן זה חלק בלתי נפרד ממיטוב העלות והביצועים. אבל איך ארגונים יכולים לדעת מתי הגיוני לשנות עננים, או אולי להתרחק מהענן לחלוטין? המפתח הוא לבסס תהליך הערכה שגרתי, כך שההחלטות מתקבלות על בסיס צרכים עסקיים ולא על פי טרדנים שכנראה לא יספקו ערך הולם.

מקום טוב להתחיל בו הוא יישום כלים שמנטרים את עלות היישומים, כך שתוכלו להעריך אם הם יפעלו בצורה חסכונית יותר במיקום ענן אחר. כשיטת עבודה מומלצת, כדאי לפקח מקרוב על ביצועי היישום ולהגדיר ערכי סף המתריעים בפניהם לבצע הערכה אם נדרשת התערבות. בנוסף, צריך להתעניין בהצעות הענן העדכניות ביותר ולבחור פתרונות ממוטבים לעלויות. אולם חשוב לשים לב, לא כל מהלך של החלפת עננים הוא משתלם, לא פעם ההצעה החדשה אולי תחסוך כמה גרושים עכשיו אך ההוצאה על המעבר תעלה יותר.

נכון, לעבור מענן לענן כרוך בהוצאות וחשוב להכיר בכך שיש גם עמלות נסתרות שצריך לשקלל בהוצאות הכוללות. לדוגמה, ארגונים רבים לא מכירים דווקא בעמלה די גבוהה של הורדת נתונים מהענן לאתר המקומי במקרה שבו הענן משמש כאתר גיבוי, או בעמלה נסתרת של עלויות הפליטה (לא קיים עדיין בישראל), שבגינן נאס”א נקנסה בסכום עצום של 30 מיליון דולר על ידי AWS. יישומים בעלי ביצועים גבוהים יכולים גם לשאת בעלויות בלתי צפויות מכיוון שהם דורשים בדרך כלל מופעים ותצורות מיוחדים ויקרים של ענן ציבורי כדי להימנע מהאטה. אסטרטגיה קבועה מראש יכולה למנוע או לפחות להפחית הוצאות בלתי צפויות.

הכותב הוא מהנדס מערכות בכיר בחברת נוטניקס, מובילה בתחום מחשוב ריבוי עננים (Multi-Cloud) היברידי