הפרזתם עם עלויות הענן? זו כנראה התקופה, ויש מה לעשות עם זה

תמונה: unsplash

מאת: רפאל קנטי

השימוש בענן צובר תאוצה ונראה כי כמעט כל ארגון, גדול כקטן, עובר למודל מבוסס ענן כזה או אחר. היתרונות מוכרים: גמישות, מדרגיות (Scalability) ומהירות תגובה. לאלה לעיתים מצטרפות הפחתה בצורך בתשתיות פיזיות מורכבות ויכולות מתקדמות לניהול עומסים, אבטחת מידע וניטור. אך גם את החסרונות צריכים לשים על השולחן: העלויות. אמנם העלות היא בקורלציה לשימוש, אבל בניהול לא נכון היא יכולה לזנק במהירות.

בתקופה האחרונה שומעים סיפורים רבים על חברות שמתמודדות עם זינוק אדיר בעלויות הענן, ויתכן מאוד שיש לזה קשר לתקופה שבה אנחנו נמצאים. תקופות של חוסר ודאות גלובלית – כמו שחווינו בקורונה, או לאומיות כמו המלחמה שעודנה בעיצומה – משפיעות על תפיסת העולם ועל דרך ההתנהלות של אנשים, חברות וממשלות. בעיתות רגישות אלה, ארגונים נדרשים להיערך לתרחישים של המשכיות עסקית, שינויים פתאומיים בדפוסי שימוש או שינויים מיידיים בקיבולת המערכות ובעומסים. בדיוק עכשיו ניהול פיננסי יעיל ומחושב של משאבים הופך לקריטי.

כמו להיכנס לסופר בשביל חלב ולצאת עם 5 שקיות

גם הקלות והפשטות של תשתית הענן גורמת לחברות לבזבז יותר. בעולם תשתיות ה-On-Prem כל תחילת עבודה כרוכה בבקשות רכש, הזמנות ציוד, התקנות ושאר אדמיניסטרציה; בעולם הענן כל מה שצריך הוא כרטיס אשראי, כתובת מייל ו"סע לשלום חביבי" – יש לך תשתית ענן. זה מאוד מזכיר מקרה שקורה לכולם – נכנסים לסופר בשביל ביצים וחלב ויוצאים עם 5 שקיות וקבלה באורך הגלות.

תמונה: dreamstime

והאמת היא שהדרך להתמודד עם עלויות הענן אינה שונה בהרבה מהדרך להתמודד עם קניות לא מתוכננות בסופר. מחקרים מראים שאנשים שעורכים קניות לפי רשימה מתוכננת שולטים יותר בהוצאות הכספיות, נמנעים מרכישות אימפולסיביות, יעילים יותר וחוסכים זמן. ממצאי המחקרים ממחישים, בפרקטיקה של יום-יום, עד כמה תכנון מוקדם, נכון ורגיש למצב נתון ולשינויים תורם לבקרת עלויות, לשיפור ביעילות ולבחירות מוקפדות.

כל העקרונות האלה מתקיימים גם בניהול תשתיות ענן, והם נכונים אף יותר בתקופות של משברים. בדומה לקניות בסופר, גם תכנון אסטרטגי נכון של סביבת ענן ועבודה עם ארכיטקטורה מחושבת, המבוססת על מדיניות לניהול משאבים וכלים לניטור הוצאות, מצמצמת הוצאות מיותרות ומבטיחה שימוש מיטבי במשאבים הזמינים. זה נשמע ארוך ומסובך? הנה כמה עקרונות פשוטים שיעזרו.

תכנון חכם ומודרניזציה לחיסכון בעלויות

כדי לנצל את יתרונות הענן במלואם, נתחיל בתכנון באופן מודרני ומשולב:

– מודרניזציה עם Kubernetes ו-Serverless: שימוש בקונטיינרים וב-Kubernetes (Amazon EKS או Google Kubernetes Engine), יכול לייעל את ניצול המשאבים ולחסוך בעלויות. גם ארכיטקטורה Serverless (AWS Lambda או Azure Functions) מייתרת את הצורך בניהול שרתים ובכך חוסכת בעלויות תפעול.
– שימוש בשירותים מנוהלים (Managed Services): שירותים מנוהלים כמו AWS RDS עבור מסדי נתונים או Amazon S3 לאחסון מאפשרים להפחית את עלויות האופרציה והתחזוקה. באופן זה, הצוות הטכני יכול להתמקד בפיתוח המוצר, בעת שהשירותים הללו ינהלו את הביצועים, האבטחה והתחזוקה השוטפת.
– התאמת שירותי ענן לעומסים: חשוב לבחון את צורכי המערכת ולבחור בשירותים המתאימים ביותר, כמו שימוש ב-Amazon DynamoDB עבור יישומים עם דרישות דינמיות לדאטה בייס או ב-AWS Fargate להרצת קונטיינרים ללא ניהול של שרתים.

התאמת משאבים (Right Sizing) לפי עומסים נדרשים

עכשיו, לאחר התכנון, נתאים במדויק את המשאבים:

– התאמת משאבים מדויקת (Right Sizing): בצעו ניתוח עומסים תוך שימוש בכלים כמו AWS Compute Optimizer או Azure Advisor, המסייעים לבחינת ניצול משאבים והתאמתם לגודל הנדרש. כך תוכלו למנוע בזבוז משאבים מיותרים.
– בחירת סוגי Instances לפי סוג העבודה: עבור עומסים משתנים, בחינת Spot Instances תאפשר חיסכון של עד 90% אך ורק למשימות שלא דורשות זמינות קבועה, ומחייבות מנגנון אוטומציה להשהיית עומסים במידת הצורך. לעומסים קבועים ניתן לשקול שימוש ב-Reserved Instances או Savings Plans.

סקיילינג אוטומטי

השימוש בסקיילינג אוטומטי מאפשר להגדיר את הכמות המינימלית של שרתים קבועים, ויצירת שרתים נוספים רק במידת הצורך ולפי פרמטרים הקבועים בהתאמה לאפליקציה אותה אתם מריצים.

– שימוש בסקיילינג מבוסס חוקים: הגדרת סקיילינג אוטומטי לפי מדדי צריכת CPU, זיכרון או רשת מאפשרת גידול או כיווץ דינמי בהתאם לעומסים בפועל.
– בחינת אפשרויות לסקיילינג ידני: לעיתים, כדאי להשאיר חלק מהמשאבים ללא סקיילינג אוטומטי כדי למנוע עלויות מיותרות. אם אנו חווים גידול תמידי ולא קפיצה בעומס עקב שימוש כדאי לבחון את הגדלת גודל השרת (Scale Up) ולא יצירה של שרתים נוספים באופן אוטומטי.

אופטימיזציה של אחסון נתונים

– שימוש בשכבות אחסון מותאמות (Tiered Storage): אם כיום אתם שומרים נתונים שהגישה אליהם מופחתת בשכבות אחסון יקרות יותר כמו Deep Archive, תוכלו להוריד עלויות באופן משמעותי.
– מדיניות שמירת נתונים (Retention Policy): ישמו מדיניות שמירה אוטומטית למחיקת נתונים מיותרים, לצד שימוש בגרסאות מתאימות למניעת עומסים מיותרים.

אוטומציה של ניהול סביבות לא פעילות

לעיתים קיימות סביבות כמו סביבות פיתוח, בדיקה וגם SandBoxes, בהן לא קיימת פעילות מחוץ לשעות העבודה. תכנון נכון וכיבוי סביבות אלו בשעות לא פעילות תביא לחיסכון משמעותי בעלויות הענן, וגם קיימים שירותים שבהם ניתן לייצר תזמון אוטומטי שכזה. כמו כן, ניתן לייצר אוטומציה להפעלת משאבים רק כאשר נדרש.

מעקב, ניתוח ובקרת עלויות

ניהול אפקטיבי של עלויות מחייב בקרה ומעקב מתמיד אחר ניצול משאבים והוצאות:

– שימוש בכלים לניטור עלויות: כלים כמו AWS Cost Explorer או Azure Cost Management מספקים תובנות על מגמות עלויות, ריכוז דוחות והצעות להתייעלות.
– קביעת תקציבים והתראות: הגדרת תקציבים לכל סביבה או מחלקה ושימוש בהתראות להודעה על חריגות כדי שאפשר יהיה לפעול בזמן אמת.

הענן הוא משאב רב עוצמה, אך היעילות של השימוש בו מציבה אתגרים של ניהול עלויות. במיוחד בתקופות של חוסר ודאות ויציבות, עסקים חייבים להיות עם האצבע על הדופק. כשם שלא היינו רוצים לשבת מול החשבונית מהסופר ולתהות איך הגענו להוצאות חורגות, כך במצבים של משק בספיגה עסקים צריכים לעבוד בתכנון מדויק וניהול משאבים אפקטיבי כדי להבטיח המשכיות עסקית.

הכותב הוא Cloud Solution Architect בחברת MidLink Cloud מבית אמת טכנולוגיות