הפטריוטים: ההייטקיסטים הצעירים מעדיפים אימפקט על ברזי בירה במשרד

מאת טלי שם טוב

השנה האחרונה הפכה את עולמנו. סדר העדיפויות שלנו השתנה לגמרי מאז 7 באוקטובר ודברים שפעם חשבנו שהם כאלה היום נראים לנו אחרת. אחד המקומות שבו משתקף השינוי הזה הוא בהייטק, ובפרט בבחירה של מקום עבודה של צעירים בתחילת דרכם בתעשייה, אך גם של עובדים שרגילים לחברות טק מובילות.

רק לפני שנה וקצת, כאשר עמדה בפני הייטקיסט הצעה מחברת סטארטאפ והצעה מחברה ביטחונית, לרוב האפשרות הראשונה הייתה נבחרת. כיום, לעומת זאת, יותר ויותר צעירים בוחרים להצטרף לחברות הביטחוניות, ויש גם לא מעט אנשים מנוסים שמחליטים לעשות את אותה דרך. המגמה הזו מעצבת מחדש את ההייטק הישראלי, ולא פחות מכך – את ההייטקיסט הישראלי.

אתגר עם שליחות

לא מחפשים רק טסלות. מתוך עמוד הפייסבוק של “ארץ נהדרת”

הפריחה בחברות הבטחוניות ברמה העסקית החלה עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהביאה לגידול ניכר בתקציבי הביטחון של מדינות נאט”ו. מלחמת חרבות ברזל האיצה את המגמה הזו כאשר צה”ל ומשרד הביטחון הפכו ללקוחות משמעותיים במיוחד והשפיעו על כל הפרמטרים הפיננסיים, מהכנסות ורווחיות ועד צבר הזמנות, ועד מחיר המניות של החברות הביטחוניות הציבוריות.

החברות הללו מתמודדות עם גידול עצום בביקושים, וזה מחייב גם הרחבה של כוח אדם. ממש עם פרוץ המלחמה החברות הגדולות, כמו אלביט, תע”א ורפאל, יצאו במבצעי גיוס עובדים, וכיום יש להן את היכולת להציע תנאים משופרים מבעבר, כדי למשוך עובדים איכותיים, ואכן עובדים צעירים.

נראה שהמגמה המעניינת ביותר בהייטק הישראלי כיום היא כוח המשיכה הגובר של החברות הביטחוניות. בשנים עברו, ובעיקר מאז תקופת הקורונה, חברות ביטחוניות התקשו לגייס טאלנטים ועובדים מנוסים מהטק האזרחי. מענקי חתימה, חדרי כושר, ברזי בירה, טיולי אופסייט – לא היה אפשר להתחרות עם התנאים בהייטק בשנים ב-2019-2021 על רקע ההון העצום שזרם והחברות הביטחוניות נשארו מאחור. בשנה האחרונה כל זה השתנה.

ייתכן שהמצב הפיננסי בחברות הבטחוניות כיום מזכיר את זה של ההייטק האזרחי 2019-2021, אבל המשיכה של עובדים צעירים ומנוסים לא נובעת רק מהיכולת של החברות הללו להציע תנאים משופרים, אלא גם מסיבות אידיאולוגיות ורגשיות יותר, פטריוטיות של ממש. חשבו על מהנדס או איש תוכנה צעירים שלפתע מוצאים את עצמם כחלק מפרויקט פיתוח של מערכת הגנה כנגד רחפנים וכטב”מים. זהו אתגר טכנולוגי שמשלב תחומים מתקדמים כמו חיישנים ובינה מלאכותית, אבל יש בו גם שליחות לאומית, ואימפקט תמיד היה מרכיב חשוב בתכנון הקריירה של הייטקיסטים. דיברתי לא מעט עם מתכנתים צעירים, שבעבר חיפשו את ההצעות הנוצצות של ההייטק האזרחי והיום מחליטים ללכת בראש מורם אל החברות הביטחוניות, מתוך תחושת שליחות והבנת החשיבות בביטחון האישי והלאומי שלנו.

תמונה: dreamstime

הפריחה הזו מביאה למגמה מעניינת נוספת – התפתחות של “מיני סטארטאפ ניישן” בתחום הביטחוני. בשנים האחרונות קמים יותר ויותר סטארטאפים בתחומי הביטחון וביטחון המולדת. בישראל למשל פועלות שורה של חברות סטארטאפ מבטיחות בתחומי הרחפנים ופתרונות AI למערכות צבאיות, וגם חברות שמפתחות מערכות הגנה מפני רחפנים.

הטק בתקופה של התמתנות

אך הפריחה בתחום הבטחוני לא מורידה מהדאגה לטק האזרחי. לאחר כמה שנים של שגשוג מואץ, השנתיים האחרונות היו מורכבות ומטלטלות במגזר ההייטק. בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה חדה גם בגיוסים וגם באקזיטים, אבל זה קרה בכל העולם וזה טבעי שאחרי תקופה של שגשוג יש התמתנות. ועדיין, יש כמה מגמות מעט מדאיגות, כמו חברות סטארטאפ שבוחרות להתאגד בחו”ל וקושי של חברות בתחומי דיפ-טק לגייס מספיק כסף כדי להוציא לפועל את חזונן.

אני חושבת שההייטק הישראלי גילה חוסן עצום מול אתגרים לא פשוטים, אבל יש בעיות עומק שלא מקבלות מספיק תשומת לב, ועל אף הפריחה של התעשייה בטחונית חשוב שגם המדינה תשקיע כעת בתחומי טכנולוגיה אסטרטגיים שהם בעלי חשיבות לאומית, כמו מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, היתוך גרעיני ועוד.

הכותבת היא מנכ”לית ובעלים של חברת הטכנולוגיה Codevalue ושל חברות טכנולוגיה נוספות