בקונגרס דורשים: תעשו סדר ברישיונות התוכנה של הממשל

תמונה: dreamstime

בכל בוקר עשרות אלפי עובדים בממשל הפדרלי של ארה"ב מתחילים את יומם מול מסך מחשב. המיילים נשלחים, הטפסים זורמים והמערכת מתפקדת – לכאורה. הממשל האמריקאי נשען על אינספור תוכנות, רישיונות והסכמים עם ספקים – אך כשמנסים לשאול שאלה בסיסית כמו "כמה רישיונות תוכנה נמצאים בשימוש?", התשובות נעות בין טבלאות לא מעודכנות, גמגום והרבה סימני שאלה.

אף אחד לא באמת יודע אילו רישיונות בתוקף, אילו נרכשו פעמיים ואיפה אפשר לחסוך. זה אולי נשמע כמו עניין טכני וזניח, אבל במציאות – מדובר באחד מאותם נושאים אפורים אך קריטיים, שבהם חוסר סדר שווה לבזבוז של מאות מיליוני דולרים מכספי ציבור.

חיסכון של עד 750 מיליון דולר בשנה

מאז שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, נושא ההתייעלות התקציבית תפס מקום מרכזי בשיח הפוליטי בארה"ב. מי שנחשב לדמות בולטת בזירה הזו הוא אילון מאסק, שותף פוליטי של טראמפ ומבקר חריף של בזבוז כספי ציבור – במיוחד בתחומי טכנולוגיה ורכש. אחד הצעדים הבולטים והמוכרים בתחום זה הוא הקמת המחלקה ליעילות הממשל (DOGE), שבראשה עומד מאסק עצמו, במטרה לצמצם הוצאות פדרליות ולהגביר את היעילות הביורוקרטית. אבל ייתכן שהנושא כבר חורג מהשיח המפלגתי: כשהכאוס ברישיונות התוכנה מגיע לממדים של מיליארדים, גם דמוקרטים ורפובליקאים מוצאים את עצמם באותו צד של המתרס.

כל עדכוני ה-IT, תשתית וטכנולוגיה בערוץ הטלגרם של ITtime

הצעת חוק חדשה-ישנה שנקראת SAMOSA Act (ראשי תיבות של Strengthening Agency Management and Oversight of Software Assets) הוגשה מחדש לבית הנבחרים, בניסיון לחייב את סוכנויות הממשלה למפות את רישיונות התוכנה שלהן, לאחד כפילויות ולצמצם את ההוצאות המיותרות. מאחורי היוזמה עומד חבר הקונגרס הדמוקרטי גרי קונולי מווירג'יניה, יחד עם שותפים משתי המפלגות. מדובר בניסיון שני לקדם את החקיקה: גרסה קודמת עברה בבית הנבחרים בסוף שנת 2023, אך לא הספיקה להתקדם בסנאט לפני תום מושב הקונגרס.

על פי נוסח ההצעה, סוכנויות פדרליות יידרשו לבצע ביקורת על תוכנות שברשותן, להבין את תנאי הרישוי, לזהות מגבלות שמונעות פריסה או שימוש – ובעיקר, לאתר רישיונות כפולים ולהתקדם לעסקאות ארגוניות שישימו סוף לכאוס רכש התוכנה. דו"ח של משרד המבקר הממשלתי שפורסם בינואר האחרון, קבע כי סוכנויות רבות לא יודעות אילו רישיונות יש להן בפועל, והמעקב אחרי שימוש בתוכנות לוקה בחסר. "עד שסוכנויות לא יעקבו באופן עקבי אחרי הרישיונות שבשימוש וישוו אותם לרכישות, הן ימשיכו לפספס הזדמנויות לחיסכון," נכתב שם.

הבעיה עמוקה משנדמה: מחקר שפרסם ארגון NetChoice מצביע על כך שחוסר תחרות בשוק רישיונות התוכנה והתבססות על מספר מצומצם של ספקים מובילים את הממשל הפדרלי להוצאות מיותרות של מאות מיליוני דולרים מדי שנה. לפי ההערכות, אפילו שיפור צנוע של חמישה אחוזים בלבד בתנאי הרישוי – באמצעות עידוד תחרות ושקיפות – עשוי לחסוך לקופה הציבורית עד 750 מיליון דולר בשנה. אחד הנתונים הבולטים בדו"ח מתייחס לבחירה ברישיונות Microsoft Office על פני Google Workspace, שלטענת המחברים התבצעה משיקולי נוחות ולא כלכלה – החלטה שכביכול עלתה למשלם המיסים כ-112 מיליון דולר מיותרים. עם זאת, חשוב לציין: גוגל היא חברה ב-NetChoice, בעוד שמיקרוסופט אינה – כך שמומלץ להתייחס לנתונים האלה בזהירות מסוימת.

החקיקה הועברה לדיון בוועדת הפיקוח על הממשל בבית הנבחרים, שם מכהן קונולי כחבר בכיר. לדבריו, "הצעת החוק תקדם ניהול תוכנה ברמה שאנחנו מצפים לה מהמגזר הפרטי. היא תסייע לשפר את השקיפות, לצמצם כפילויות, ולחסוך כסף לציבור – תוך מודרניזציה של תשתיות המחשוב הפדרליות".