מהלך הקפה של אינטל: מה הכעיס אותנו כל כך?
ביטול ליסינג, סגירת תוכנית הסטארטאפים, פיטורים של 15 אלף איש בעולם, למה דווקא הקפה בתשלום שבר אותנו?
מאת אבי ניר
אינטל תופסת לאחרונה כותרות. אחרי שהודיעה על ביטול הליסינג על רכבים, סגרה במפתיע את תוכנית הסטארטאפים שלה Intel Ignite והכריזה על קיצוץ של 15,000 עובדים ברחבי העולם, כולל ישראל כמובן, הסיפור שעורר הכי הרבה זעם ותסכול היה עניין הקפה.
אם במקרה לא הייתם בכדור הארץ לאחרונה, נזכיר כי בין צעדי הקיצוץ הרבים שנקטה ענקית השבבים, היא הודיעה לעובדיה שמעתה אין יותר קפה או תה בחינם בפינות הקפה והעובדים יצטרכו לשלם עבורם. צעד זה גרר תגובות זועמות של העובדים והרבה תגובות של להג וציניות, הן של עובדים והן של גורמים רבים מחוץ לחברה.
העובדים שהגיעו לעמדת הקפה במשרד שלהם באותו הבוקר כנראה היו מודאגים מהצרות הגדולות שאינטל נמצאת בהם אם אין לה כסף לממן קפה ותה לעובדים. אני משער שהמחשבה השנייה הייתה – איך אין כסף לקפה אבל היא משלמת פיצויי פרישה נדיבים מאוד, שמגיעים גם ל-19 משכורות לעובדים?
העלויות של הקפה והתה במשרד הן משמעותית נמוכות משאר צעדי הקיצוץ, אך יש סיבות שדווקא הצעד הזה גרר הכי הרבה תגובות והביא לתסכול וייאוש בקרב העובדים, כאלה שאולי גרמו לחברה להבין שהחיסכון הכספי לא היה שווה את זה.
קפה הוא לא רק קפה
זה כנראה התחיל בעיתוי. כשהחלו הפיטורים בחו”ל, היה ברור שהם יגיעו גם לישראל, ובישראל לא נהוג לפטר עובדים לפני החגים. הכוונה טובה, אך בפועל עובדים רבים בחברה הסתובבו בתקופת החגים במצב של חרדות וחוסר וודאות. תארו לכם מה זה להגיע בהרגשה כזו למשרד אחרי החגים ולגלות שמעכשיו הקפה בתשלום. אולי אם ניתן היה להודיע לעובדים המפוטרים על הפיטורים עוד לפני החגים, אך להכניס אותם לתוקפם רק אחריהם, זה היה חוסך מתח ונותן זמן לעכל את הבשורה, לחשוב ולהתחיל להתארגן מחדש.
מצד אחד אינטל ניסתה לפעול ברגישות המקומית, ועדיין נדמה כי שכחו שם משפט ידוע בניהול עובדים בחברה גלובאלית – Think global, act local. כלומר מישהו שם לא הבין שלא מתעסקים עם הבטן של הישראלים; שבישראל יש משמעות נוספת לפגיעה באוכל ובשתייה, והיא גדולה בהרבה מהחיסכון הכספי. כנראה במקומות שונים בעולם יש לעובדים רגישות אחרות, והחברה צריכה להתחשב גם בהן בהתאם למדינה. היישום של צעדי קיצוץ שעליהם הוחלט ברמה הגלובאלית חייב להתחשב ברגישויות הספציפיות של כל מדינה ותרבות.
אבל אינטל עדיין עשתה משהו טוב בתוך הצעדים הכואבים שהיא נאלצה לעשות. המצב שאליו הגיעה חשף אותה מיד ל”צייד” של עובדים על ידי חברות מתחרות, ששמחו לגייס טאלנטים. אני מקווה שהיא נערכה מראש לשמר את האנשים שחשובים מאוד לפעילות החברה ולהבטיח שהם יישארו. מה שגורם לי להיות אופטימי בנושא הזה הוא חבילת הפרישה המאוד נדיבה של אינטל, שמשדרת מסר חד משמעי לעובדים שנשארו ולמי ששוקלים להצטרף: אם תמשיכו לעבוד איתנו ותישארו, הרי שגם אם תפוטרו תקבלו חבילות פרישה נדיבות. זה צעד שמשדר דאגה גדולה של החברה לעובדיה גם בזמן משבר.
ובשורה התחתונה – ברור שאינטל חייבת לעשות מהלך נרחב וכואב והיא מנסה לחשוב מחוץ לקופסה, אבל לפגוע בפינות הקפה של העובדים בישראל, האלמנט הבסיסי הזה והמקום שבו נוצרים קשרים חברתיים, זה רעיון גרוע. תחשבו על משהו אחר.
הכותב הוא מנכ”ל חברת compvision המתמחה בתגמול ושכר